הג'ו-ג'יטסו המסורתי כולל תנועות עגולות וארוכות שאינן מתאימות למציאות המודרנית, שכן צורות התקיפה כיום הינן יותר קצרות ותכליתיות והג'ו-ג'יטסו המסורתי אינו נותן מענה לכך. פרופ' קלארק הקנה לג'ו-ג'יטסו את קו המחשבה המודרני והטמיע בה עקרונות הגנה עצמית פשוטות ללמידה וליישום.
ההתאחדות מקיימת מדי שנה סמינרים והשתלמויות בינלאומיות בחו"ל ובארץ, אשר מהווים הן מפגש מקצועי בין המורים והחניכים מכל העולם, והן מפגש חברתי. בכל המועדונים בעולם אשר פועלים תחת ההתאחדות לומדים את אותו החומר, מתאמנים באותה שיטת אימון, ונבחנים באותה הדרך. בחינות הדרגה הינן בינלאומיות ומהוות ציון דרך לידע שנצבר ע"י המתאמן עד לשלב זה ולרמתו המקצועית
חניכים של ההתאחדות יכולים להיכנס לכל מועדון של ההתאחדות בעולם, בעזרת הבודו-פאס (פנקס מתאמן וחבר בהתאחדות העולמית לג'ו-ג'יטסו, בו מפורטים בחינות הדרגה של המתאמן, סמינרים והשתלמויות שעבר) ולהתאמן בקבוצה המתאימה לרמתם באותה הדרך בה הם מתאמנים בארץ מוצאם.
הייחוד בפעילות במסגרת ההתאחדות העולמית לג'ו-גי'טסו הוא בשימת דגש על הפרט, תוך התייחסות להתקדמותו ולהתפתחותו האישית. מתוך הצורך לשמור על בטיחות המתאמן ולהתאים את צורת התרגול והקושי ליכולותיו, יש הפרדה בין החומר המועבר לילדים ונוער לבין החומר המועבר לבוגרים. הפרדה זו מוצאת את ביטוייה בפס לבן המופיע לאורך חגורות הילדים והנוער.
בהגיע המתאמן לגיל 17-18 הוא עושה מבחן דרגה נוסף, ומקבל את דרגת הבוגרים שלו.
